אין קץ לילדות

רמי פורטיס כותב בשירו "אין קץ לילדות"
"בואי ותני לי חזק את היד
ונצא למסע מסתורי ונחמד
נחבק את הדובי נצייר עננים
ניקח רובה ונלחם כמו גדולים
ובלילה, נלך ביחד לישון
את תהיי הגברת ואני האדון."

ואולי זו טבעה של ילדות שבכל גיל אנחנו הולכים לישון עם הילדות שלנו ומתעוררים אליה.
ולא רק שהילדות לא נפרדת מאיתנו לרגע, היא משפיעה על ההווה שלנו ומעצבת אותו.

בתערוכה "אין קץ לילדות – אני וחיות אחרות"
יונתן ליפו מציג ציורים, שצייר בצבעי מים, המתארים תקשורת בין בעל חיים לבין ילדים. הציורים, שנראים במבט ראשון משעשעים, מתארים סיטואציות מורכבות ולפעמים גם לא נעימות לילדים.


ראובן נאור מפסל בעיסת נייר.
מציג בתערוכה פסל של דון קישוט, המבוגר שנשאר עם תמימות של ילד, ולצידו את ההיפך הגמור מהדון קישוטיות: להקת גיבורי על.
4 דמויות מנגנות שהעולם לא מפחיד אותן, והן יכולות לכל הרוע שבו.
חלומו של כל ילד.

"בצהרי היום הכל צבוע אדום
ואין קץ לילדות שחלפה כך פתאום
בצהרי היום הכל חוזר כמו חלום
רגעים ושעות שקפאו במקום
בצהרי היום." 

הכניסה לתערוכה – חינם
התערוכה תוצג עד סוף נובמבר

פתוח א׳-ו׳, 9:00-14:30
בתיאום טלפוני